כאמא וכאשת חינוך, אני מרגישה כמורה נבוכים להורים העומדים בפני הפרידה השנייה המשמעותית בחיי ילדיהם. הפרידה הראשונה היא מהרחם החם והמכיל והיציאה לעולם, והפרידה השנייה היא מהידיים המחבקות של אמא לידי הצוות החינוכי בגן.
הפרידה היא שלב אבוציונאלי של התקדמות ופיתוח עצמאות עבור הילד והכנתו לחיים. אני רואה בתפקידנו כאנשי חינוך תפקיד בעל משמעות רבה. אנו נמצאים בצמתי החיים המשמעותיים עבור ילדים, אשר להם החוויות הצרובות מגילאי 0-6 שנים מהווים את 'ההארד דיסק', של סך החוויות אשר אנו כבוגרים פוגשים בהמשך חיינו, זהו המאגר, זיכרון הילדות, ממנו אנו שולפים את התנהגותנו כמבוגרים.
תפקיד הגן הוא להוות את המסגרת הנורמטיבית החברתית הראשונה המלמדת את הילדים את הקודים ההתנהגותיים כיצד העולם פועל. הילד למד תוך ניסוי וטעייה, בדיקת גבולות מתמדת ואט-אט בונה ומעצב את אישיותו. הגן מהווה מקום מרכזי וחשוב בחיי הילד, וחשוב מאוד שהגן יהיה איכותי ויקנה ערכים ויהיה בעל חזון חינוכי, אשר יתווה את השפה והשיח החינוכי.
הבלוג שלי עומד לרשותכם במתן מענה לשאלות המטרידות אתכם בכל הנוגע לגידול ילדיכם ולהתמודדות עם השהות בגן הילדים אליו בחרתם לרשום אותו.
שלכם, דפנה